"ארבע העונות" היא היצירה המפורסמת ביותר של ויוואלדי ואחת היצירות הקלאסיות המוכרות בכלל. היא התפרסמה ב-1725, כחלק מאופוס 8 של המלחין. היצירה נכתבה בעת ששהה ויוולאדי בחצרו של הנסיך פיליפ מהסן –דרמשטט, ששכנה במנטואה, בצפונה של איטליה.
ארבע העונות הן ארבע קונצ'רטי לכינור (קונצ'רטו- יצירה לכלי סולו ולתזמורת) . ויוולאדי מתאר תמות רבות וביניהן ציוצי ציפורים מסוגי שונים, נחל מפכה, כלב נובח, סערה, זמזום יתושים, ילדים מחליקים על הקרח ודממה לילית. לכל קונצ'רטו צורפה סונטה (שיר מחורז) המתאר את הנופים וההתרחשויות המופיעים במוסיקה).
למרות שמן, "ארבע העונות" אינו תיאור של מזג האוויר גרידא, כי אם מבט , מבעד למשקפיים פסטרוליים ורומנטיים, בהתרחשויות המאפיינות כל עת במהלך השנה. עם תשומת לב לפרטים קטנים וכמעט מובן מאליהם.
מוסיקה המתארת דבר מה חיצוני לה (נוף, אירועים, מחשבות, מצבי רוח ועוד) מכונה "מוסיקה תוכניתית". "ארבע העונות" היא אחת היצירות התוכניתיות הראשונות , והיא הדגימה כי מנגינה לא חייבת להיות מופשטת או כליווי למילים כמו באופרה. במאה ה-19 המוזיקה התוכניתית הפכה לאופנתית יותר. פיוטר צ'ייקובסקי כתב את "העונות", רצף של 12 קטעים לפסנתר, כל אחד משויך לחודש אחר. מלחין רוסי אחר, מודסט מוסורגסקי, כתב את "תמונות בתערוכה". יצירה לפסנתר (עובדה מאוחר יותר גם לתזמורת) המתארת יצירות אמנות ואת ההליכה מתמונה לתמונה.
הרצון לתאר במוסיקה אירועים והלכי רוח הוליד גם את ה"פואמה הסימפונית", בה תוארו יצירות ספרותיות שלמות. ריכרד שטראוס חיבר סימפוניות בשם "דון ז'ואן", "דון קישוט" ואף "כה אמר זרטוסתרא" (קטע המוכר גם מהפתיחה של הסרט "2001: אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק.
ארבע העונות של ויוולאדי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה